מפת עולם- כך המפה המנטלית שלך מעצבת (ומגבילה) את חייך

דמייני סוחר עשיר מהמאה ה-16 המפליג לראשונה לעיר נמל אקזוטית. הוא מחזיק בידו מפה שנמסרה לו על ידי סוחרים אחרים– שרטוט קפדני של הרחובות, השווקים, והמסלולים הבטוחים. כשהוא יורד מהספינה, הוא מביט במפה, משווה אותה לנוף שלפניו, וצועד קדימה בביטחון.

אבל ככל שהוא מתקדם, מתגלה לו מציאות מבלבלת. הרחובות צרים יותר משחשב, כיכר מרכזית שנקבעה כנקודת ציון פשוט אינה קיימת, וגשר שהובטח לו כמסלול מעבר בטוח קרס מזמן. האנשים המקומיים מתנהלים אחרת משסופר לו, המסחר מתנהל בשיטות שלא הופיעו במפה, והוא מגלה שהוא לא באמת מבין את הקודים של המקום.

בשלב מסוים הוא נעצר. כל האינסטינקטים שלו אומרים לו שמשהו כאן לא נכון. אבל הוא מתעקש: המפה מפורטת, נכתבה על ידי אנשים מנוסים, היא לא יכולה להיות שגויה. הסוחר מנסה שוב לנווט לפיה, מתעלם מהעובדה שהמציאות מספרת לו סיפור אחר. הוא מתאמץ להחזיק במפה כאמת מוחלטת, כי בלי מפה – איך ידע לאן ללכת? אבל בסופו של דבר, הוא מוצא את עצמו בסמטה ללא מוצא, מוקף באנשים שהוא לא מכיר, במקום שהוא לא תכנן להגיע אליו. ומבין שהוא אבוד ושמפה לא רק שלא משרתת אותו אלא מסכנת אותו ומרחיקה אותו ממטרותיו במסע הזה.

הוא עוצם עיניים בתסכול ולבסוף הוא מבין שהדרך היחידה שלו להתקדם זה לזנוח את המפה, להבין שהיא לא מעודכנת ושהיא הייתה רק ניסיון ללכוד את השטח את המציאות, אבל היא לא המציאות עצמה.

היא רק ייצוג– ולא משנה כמה היא נראתה אמינה, היא תמיד תהיה מוגבלת לעומת הדבר האמיתי. כי השטח, החיים המציאות נמצאת בשינוי תמידי כל הזמן והמפה היא מקובעת, מוגדרת ולא משתנה. היא ייצוג של העבר, היא ייצוג שמישהו כתב- היא לא תווי השטח עצמו! היא רק הצעת הגשה לחיים עצמם.

הוא מקפל את המפה בזהירות, מכניס אותה לכיסו, ומתחיל לראשונה להסתכל סביבו באמת. הוא שואל מקומיים, מתבונן באנשים, לומד איך הם חיים. בהדרגה, הוא מתחיל להבין את המקום בצורה שמפה לא יכולה ללמד אותו. הוא מגלה נתיבים שלא הופיעו בשום מסמך, מגלה שאפשרויות חדשות פתוחות בפניו ומוצא אוצרות – כל זה התאפשר כי הוא הסכים להרפות מהמפה ולהתחבר לשטח עצמו.